סמ"ר ניר ניקסון ז"ל

ניר ניקסון
הדלקת נר בן 21 בנפלו
בן יפית ואילן
נולד בחיפה
בכ"ד בסיון תשמ"א, 26/6/1981
התגורר בקרית טבעון
שרת בחיל הים
יחידה: ילת"מ
התגייס ב-מרץ 1999
נפל בעת מילוי תפקידו
בז' בשבט תשס"ג, 10/1/2003
מקום קבורה:
הותיר: הורים, אחות - אלינור ושני אחים - גל וטל

קורות חיים

היה בן - לא חלום, היה בן - חלום של בן, אין בן נשאר רק חלום!



נירוש'!

לרגעי פרידה שתי פנים: פנים קדימה לחיים בלעדיך ומבט לאחור אל מה שהיה, איך היה ואיך היית!



ילד מתוק שנולד ב-26.6.1981, ערב שבת בשעות בין הערביים. תינוק יפהפה, אח לתינוקת בת שנה ושבעה חודשים - אלינור, שקיבלה אותך באהבה ועזרה בטיפולך.

כמה אושר הבאת בהגיעך לעולם, איזו שמחה! נכד זכר ראשון לנצר ניקסון. ילדות עשירה ומלאה גם בשבירות ידיים, עגלגל במקצת ותמיד שמח וחייכן.

בהיותך בן שלוש נולד אחיך גל והנה היה לך חבר ושותף נוסף למשחקים. בהמשך שמשת לגל דמות לחיקוי והערצה.

שש שנים מאוחר יותר, נולד אחיך הקטן טל, אותו אהבת מאוד וגם מצאת את עצמך מחנך אותו לא מעט. היית זה שמתקן כל דבר שהתקלקל, מסיע לאימוני כדור מים או לחברים, מצטרף לטיולים בבית הספר עם כיתתו של טל כחובש ונושא נשק. תמיד נכון לעזור לכולם עם חיוך רחב.

את לימודיך היסודיים למדת בבית הספר "רימונים" מחזור ל"ה. בספר המחזור כתבו עליך: "משוגע על אוניות, מסתדר היטב עם המורות, וזאת עלינו להדגיש, ניר נחמד וגם רגיש". אוי, כמה שזה נכון! איזה ילד רגיש היית! עם כל הבטחון, הכוח והצחוק, תמיד היתה זולגת לך דמעה אם פגעו בך או נעלבת.

בהיותך נער אהבת להצטרף לעבודתו של אבא - אילן. אבא, בעל חברת "גל-ים" בע"מ, חברה לעבודות ימיות וצלילה. הגעת אפילו לעקבה שבירדן עם הגוררת של אבא, השתתפת גם בניסויים של יירוט הטיל "חץ" שבהם נטל אבא חלק נכבד מאוד. לאמא יפית היית חבר, אהוב, תמיד מחבק ונוכן לתת עזרה בכל, מתקן ומרכיב כל מה שצריך בבית בהמון אהבה וחום.

אהבת לאכול, אך גם מאוד אהבת את המטבח. לסלט שלך אין תחליף, קטן קטן ומלא טעם.

לימודים לא היו מי יודע מה בראש מעיינך - אך עבודה מעשית מאוד אהבת. בחטיבה ובתיכון למדת בבית הספר "אורט גרינברג" - טבעון, במחזור מ"ז במגמת מנהל. בנית לעצמך חוג חברים נהדר שהיום הם אותך כל כך חסרים.

היה ברור שבצבא, החיל הקרוב ביות ללבך יהיה חיל הים ולשם הגעת. לאור הצטיינותך בקורס יב"ן (יחידת בטחון נמלים) נבחרת יחד עם חבריך להתחיל את קורס הצולל המקצועי. בזכות יכולת הצלילה הגבוהה, ההתמדה והמקצועיות הרבה אותה הפגנת, הוסמכת יחד עם עוד שלושה מחבריך בתום מסלול ארוך ומפרך להיות צולל מקצועי בילת"מ (יחידה למשימות תת מיימיות). מיד עם הסכמתך נבחרת עם קומץ צוללים לצאת לקורס חבלה, שהוא אחד הקורסים היוקרתיים בצה"ל ומשלב בתוכו יכולת למידה, קור רוח וחוש טכני גבוה. גם קורס צלף וקורס מפעיל רכב תת מימי עברת. לפלוגת חבלה הצטרפת ומאז נטלת חלק פעיל במשימות חבלה ימיות, אליהן הגעת תמיד עם חיוך ושימת לב מיוחדת לפרטים הקטנים החשובים כל כך בתחום החבלה. כמה נורא שדווקא אתה, שסיכנת עצמך בסילום מטענים ותחמושות על מנת למנוע פגיעה בחיילים ובאזרחים, נפגעת בנסיבות איומות שכאלה.

יום שישי 10.1.2003 בבוקר, גדע את חייך כדור שנפלט מאקדח אותו קבלת לביצוע משימה חשובה שכל כך היית גאה שנבחרת לצאת אליה עם מפקדך. רצית להיות מוכן ומושלם כשזה קרה. איך כדור קטן כל כך הכריע נער חמודות בדמי ימיו ובשחר נעוריו. איך כדור כל כך קטן ברגע של ליקוי מאורות סתם את הגולל על חיים מלאים באפשרויות ותקוות שנפרסו בפניך. איך כדור של כמה מילימטרים הכריע את עשרים ואחת שנות חייך.

נירי נירים של כישרון, של ילדות מאושרת, של חדוות גיל נעורים מלווה בשמחת חיים. לבך שפעם במנות גדושות של טוב, אהבה וחברות שבדרכך המיוחדת שזרת מערכות יחסים נהדרות עם הסובבים אותך. חברים טובים היו תמיד חלק מסביבת חייך. את שעות הפנאי אהבת לבלות בחברת המשפחה, אם בטיולים במרחבי הארץ ובחו"ל ואם בשבתות עם אופנוע הים שאותו כל כך אהבת.

היית בן נהדר, אח אוהב, בן משפחה אהוב ויקר לרבים כל כך. היית ליצן לא קטן ותקוות כולם היתה שזו עוד אחת מבדיחותיך והנה תקום ותגיד "סתם צחקתי". זה לא קרה! והנורא מכל קרה ואתה לא עוד!

מילים רבות נכתבו על דמותך. למרות כוחן לא יוכלו לשנות את גורלך! אך בעזרתן נדע טוב יותר לזכור אותך.

החיוך המפורסם שלך, שנראה מרחוק - פיך הפעור שלא הפסיק לצחוק, רגישותך הרבה לזולת, לא ידעה גבולות. בנבכי אישיותך שכנו מירב היכולות של עלם צעיר שבשבילו השמיים הם הגבול. למשימה של מעלה נקראת באופן בהול! שניה אחת קטנטנה, את כל תמונת חייך שינתה, הותרת חלל גדול ועצום בבני משפחתך.

חייך נקטעו, והרי יש לך כל כך הרבה עוד לעשות! חשכו ימינו מכאב ולילות מוארים בזכרונות וגעגועים. וכל עוד נחיה - אתה חי איתנו ובליבנו!!!



אוהבים וכואבים עד מאוד

אבא, אמא, אלינור, גל וטל.