סמל דן-עזריאל דני זידנשטד ז"ל

דן-עזריאל זידנשטד
הדלקת נר בן 21 בנפלו
בן אילנה ורודי
נולד בחיפה
בכ"ט באדר תשי"ג, 16/3/1953
שרת בחיל הים
יחידה: זירת ים סוף
התגייס ב-אוקטובר 1971
נפל בעת שירותו
בי"ג בתמוז תשל"ד, 2/7/1974
מקום קבורה:
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

בן רודי ואילנה. נולד ביום כ"ט באדר תשי"ג (16.3.1953) בחיפה. למד בבית-הספר היסודי 'בית יחזקאל' שבשכונת אפרידר באשקלון. אחרי-כן למד בבית-הספר לקציני-ים 'כ"ג יורדי הסירה' שבעכו, בבית הספר תיכון-עיוני בתל-אביב, בבית-הספר המקצועי 'אונים' שבכפר-סבא במגמת האלקטרוניקה, וסיים את לימודיו בפנימייה הצבאית של חיל-הים בחיפה. אף-על-פי שהצליח בלימודים התלבט דני הרבה בדבר עתידו המקצועי, ולאחר ניסיונות מספר בחר במקצוע האלקטרוניקה ויישומו בחיל-הים. בילדותו הצטרף דני לתנועת הנוער 'הצופים'. כעבור שלוש שנים עבר לתנועת-הנוער 'השומר הצעיר'. אולם, מקץ שנה שב לתנועת 'הצופים', השתתף בארגון פעולות הקן והיה למדריך.

היו לו 'ידי זהב' וחוש טכני מפותח - כישורים אלה ניצל בתחומים-מספר: במלאכת יד, בציור ועבודות-עץ. בגיל מבוגר יותר הצליח לתקן כל מכשיר ביתי שהתקלקל ועזר בכך לא רק לבני-ביתו אלא גם לשכניו. דני היה תמיד במרכז ההתרחשויות בחברה, ארגן מסיבות ואירועים שונים וידע לשעשע ולבדר את כל הסובבים אותו.

מספרת ידידתו מילדות- דליה: "היתה לו בלורית שחורה המתבדרת ברוח, חיוך רחב היוצא מן הלב ומסביר פנים, עיניים יפות וירוקות שהביעו שמחה, פיקחות, שובבות, אחריות, אהבת החיים ואהבת האדם. הוא היה דמות שלא ידעה עצב מהו. היה לו לב חם, פתוח ונכון להיות שותף וחבר בחויות ידידיו, בשמחותיהם וביגונם".

דני היה בן מסור להוריו ונאמן לדרכם הרוחנית ולחינוך שהעניקו לו - חינוך המושתת על אהבת המולדת, על אחריות ציבורית ועל עקרונות-מוסר נעלים. אחיו, רפי, מספר: "בבגרותנו היו היחסים בינינו מושתתים על הבנה ועל עזרה הדדית. קשה למצוא דוגמאות ליחסים אלה במשפחות אחרות".

דני גויס לצה"ל באוקטובר 1971 והתנדב לחיל-הים. לאחר שהשתלם בקורסים מקצועיים, נשלח לבית-מלאכה של חיל-הים, וכאן שהה חודשים-מספר ולמד מבנה ותפקוד של מערכת אלקטרונית חדשה. אחרי-כן נשלח לספינה של חיל-הים בדרום הארץ והשתתף בהתקנת המערכת החדשה ובהכנסתה לשימוש. היה מאושר בתפקידו הצבאי ונהנה מכל רגע של שהות בספינה. במלחמת יום-הכיפורים נטל חלק במסגרת פעילות הספינה ועמד פעמים-מספר באש ימית כבדה שהופנתה לעברה. אחרי המלחמה נפצע ברגלו ונאלץ לשרת בבסיסי הספינות ולהימנע מהפלגות, על-אף רצונו העז להמשיך ולשהות על הסיפון. הוא נשלח כחלוץ להשתתף בהקמת מעבדות קרקע ובקליטת הספינות בבסיסן החדש ונהנה מתפקידו זה. בשירותו הצבאי התגלה דני כאיש-חברה פעיל, וכפי שמעיד חברו "הוא אהב להשתולל ו'לעשות שמח' בכל מצב ובכל מקום ותמיד התנדב לעזור בכל הדרוש". מפקדיו העריכוהו כ"חייל אחראי, בעל רמה מקצועית גבוהה ורצון לשפר ולתרום כמיטב יכולתו".

ביום י"ג בתמוז תשל"ד (2.7.1974) נפל דני בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבאשקלון. השאיר אחריו הורים ואח.

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו. ובה מכתבי מפקדים. חברים לנשק, ידידים מילדות וקרובי המשפחה - מכתבים מהם עולה דמותו כילד, כנער וכחייל ובאות לגילוי תכונותיו הבולטות.