סמל יובל לוי ז"ל

יובל לוי
לחדר נרות בן 19 בנפלו
בן רותי ומיכאל
נולד בחיפה
בב' בשבט תשל"ט, 30/1/1979
התגורר בחיפה
שרת בחיל הים
יחידה: בסיס חיפה
התגייס ב-17.7.97
נפל בעת שירותו
בכ"ב בשבט תשנ"ח, 18/2/1998
מקום נפילה: נמל חיפה
באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה:
הותיר: הורים, שני אחים ושני אחים תאומים שנולדו לאחר מותו מאותו אבא

קורות חיים

יובל שלנו נולד ב-31/1/79 בבית חולים רמב"ם בחיפה יובל נולד בלידה קשה וארוכה.

את שנותיו הראשונות בילה בשכונת רוממה בחיפה.

בגיל שנתיים נהג לראשונה במכונית כאשר נשאר מספר דקות ברכב ושחרר את מעצור היד וחצה עם טנדר את הכביש ונעצר בתוך מונית האודי למזלנו יצא אז יובל בלי פגע ושידר אלי חיוך תמים ומשגע אותו חיוך נאיבי שילווה אותו לאורך השנים.

לקראת כתה א' עברנו לשכונת דניה ואת שנות לימודי בית ספר יסודי למד יובל בבית ספר אינשטיין שם גילה את האהבה הגדולה לספורט על סוגיו השונים: כדור-סל, כדור-רגל, ריצה, סקטבורד, גלשן ורכיבה על אופניים.

את חטיבת הביניים והתיכון למד יובל באליאנס שם פיתח יובל אהבה נוספת לספורט - טניס. אני אמו הייתי המורה לטניס שלו וזכור לי שבמשחקים הראשונים הצלחתי לנצח אך מהר מאד התהפך הגלגל והייתם צריכים לראות את האור בעיניים בסיום המשחק כשהוא על תקן המנצח.

יובל היה ילד שאהב לחיות ולבלות הוא נסע מספר פעמים לחו"ל, לספארי בקניה, לארצות הברית ולקפריסין.

יובל אהב טרקטורונים ואופנועים ובתקופה מסוימת אף קיבל אופנוע ורכב עליו רכב בלי סוף (דבר שהדיר שינה מעיננו).

יובל אהב פיצה שתה קולה ועישן סיגריות מלבורו. ליובל היתה מכונית האודי כסופה שהיתה מקור גאוותו ומה שמחנו כשהחליפה את האופנוע המפחיד.

לאחר מותו נגנבה המכונית ולא נמצאה ואנחנו החלטנו שזה בטח תעלול של יובל שלקח אותה אליו למעלה מפני שלא יכל להיפרד ממנה.

במסגרת המשפחתית יובל היה ילד רגיש שאהב את המשפחה, אהב את אחיו אור וביחוד התקרב אליו בשנתיים האחרונות של בית ספר תיכון.

יובל אהב את מורן אחותו והכי הכי את דניאל האחיין הקטן שהעריץ אותו מפני שיובל תמיד דאג לו ואהב להרים ולשמור שלא יקרה לו כלום ביחוד בעת הביקורים שלנו אצלו בצבא.

במסגרת החברתית יובל היה טיפוס חברותי מאד שאהב לעזור לשמוע ליעץ ולתת מעצמו, שנא רכילות. רק לאחר מותו סיפרו לנו חבריו שהוא היה בעצם מין מנהיג ובגלל זה הוא נקרא הבוס.

בתיכון הכיר יובל את כלילה שהיתה חברתו האהובה במשך שנה שלמה ואינטנסיבית תוך כדי מגורים משותפים עד מותו. במסגרת שרותו הצבאי שרת יובל בחיל הים בילת"ם.

ביום רביעי ה-18/02/98 הוטלה על יובל וחבריו משימה, לצלול ולבדוק את האניה "צים אדריאטיק" שנכנסה מנמל פורט סעיד, למרות נוהל ברור וידוע בנמל שאומר שכשיש צוללים הכל מושבת ולא מפעילים שום דבר באניה ולמרות שרב החובל ידע על הצלילה וידע את ציוותו בכל זאת הופעל מדחף האניה תוך כדי בדיקה של משרד התחבורה המדחף הופעל לשניות הספיק לפגוע ביובל שלנו שאיבד את ההכרה טבע ומת.

היו אלו מספר שניות, שניות גורליות שהביאו אותנו לאבד את יובל שלנו, אותן שניות שגרמו לנו אסון שאין גרוע ממנו על פני האדמה.

לזכרו הוקם אתר באינטרנט: www.yuval79.org

אנחנו נמצאים היום במרחק של שנתיים מהאסון והזמן רק מעצים ומחזק את הגעגועים והכאב.

אמא של יובל.