סמ"ר שמואל צ'קיל שוייצר ז"ל

שמואל שוייצר
הדלקת נר בן 22 בנפלו
בן גניה וירחמיאל
נולד ברמת גן
בכ"ט בכסלו תשי"ב, 28/12/1951
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס ב-אוגוסט 1970
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"א בשבט תשל"ג, 24/1/1973
מקום נפילה: קיסריה
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה:

קורות חיים

בן ירחמיאל וגניה. נולד ביום כ"ט בכסלו תשי"ב (28.12.1951) ברמת-גן. שמואל למד בבתי-הספר היסודיים "שילה" ו"יהלם" ברמת-גן וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט-טכניקום" בגבעתיים. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" בשבט "ערבה", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך בקבוצת "יפתח". הוא היה אחד מהחבר'ה, מקובל על כולם וחביב עליהם. עם חניכיו נטל חלק בפעולות רבות של מחנאות וטיולים ודאג להם כאילו היו ילדיו.

שמואל אהב מאוד את ירושלים ובכל הזדמנות היה עולה אליה ומטייל ברחובותיה ובסימטאותיה עד שהכיר כל בניין, כל עיקול וכל רחוב. הוא אהב לקרוא ספרים ואף ניחן בכישרון ציור.

שמואל התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 והתנדב לשרת ביחידת הקומנדו הימי של חיל הים. הוא סיים בהצלחה קורס צניחה וקורס צלילה והיה ללוחם מן השורה. הוא השתתף באימונים ובפעולות ומילא את המוטל עליו בכישרון ובנאמנות.

ביום כ"א בשבט תשל"ג (24.1.1973), נפל סמל ראשון שמואל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "שמואל היה בין לוחמינו המנוסים והמובחרים. שאפתן היה במילוי משימות והציב לעצמו אתגרים אישיים אשר היו מעל ומעבר לדרישות הרגילות. הייתה בו דבקות במשימה ולא הייתה משימה שנרתע מלבצעה בשלוות נפש וקור רוח, אהבת חיים ומסירות נפש הם שאפיינוהו. היה בין הדמויות האהובות ביחידה בה שירת מאז הוסמך כלוחם והיה אהוב על כל חבריו הלוחמים".

יצא ספר לזכרו, בשם שמואליק - צ'קיל.

מכתב: "שמואל היקר!

קשה, לעין ערוך, המחשבה המנסה לכפות את הידיעה שהגורל כה הרע עמך. אני זוכר, עדיין, בבירור את היום בו התיצבת לקורס בבסיסינו. על אף הרקע, האדיר, שעמד מאחוריך - בהגיעך אלינו - השלמת בצורה נפלאה, עם העובדה שעליך לענוד תגיות ולהיות חניך, בשנית. במהירות מסחררת נכנסת לתלם, תפסת את מקומך הנכון בין חבריך הצעירים, ממך לימים. הצלחת להתחבב על כולם - על חבריך ומפקדיך. היית ככולם, ויחד עם זאת, בכוח אישיותך, משכמם ומעלה.

בזכות אותו כוח, או אולי, בכוח אותה זכות הפכת לחניך תורן אהוד על חבריו ומפקדיו. הצלחת לקשר בין סגל ההדרכה לבין חבריך החניכים - בדרך נפלאה ומיוחדת אשר על מנת לתארה - תקצר כל יריעה.

אוגוסט 72 ינואר 73 במשך ארבעת החודשים אשר שהית במחיצתנו התקשרת עם כולם, והכול התקשרו אליך, ובכל זאת נשאר בך משהו סמוי, מעין כוח בלתי מוגדר שממנו ובאמצעותו האצלת עלינו.

את הקורס סיימת בהצלחה.

קוינו שלא תיאלץ להשתמש באופן מעשי בידע אשר רכשת - אך לא בדרך הזאת.

יהי זכרך ברוך !!!".

ישראל ליכטמן-סגן.