סרן שי שוהם ז"ל

שי שוהם
לחדר נרות בן 24 בנפלו
בן הדסה וגרשון
נולד במשמר העמק
בי"ג באדר ב' תשי"א, 21/3/1951
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס ב-1969
נפל בעת שירותו
בב' בחשוון תשל"ו, 10/10/1975
מקום קבורה: קיבוץ משמר העמק
הותיר: הורים ושתי אחיות

קורות חיים

בן גרשון והדסה. ממייסדי קיבוץ משמר העמק. נולד ביום י"ג באדר ב' תשי"א (21.3.1951) במשמר העמק.

למד בבית-הספר היסודי שבקיבוצו וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון שבמוסד החינוכי 'שומריה' במשמר-העמק. שי התבלט בכישרונותיו ונודע כמי שהצליח בכול, בלא השקעת מאמצים גדולים, ומוריו אמרו עליו תמיד: "הוא יכול יותר אבל עושה רק את המוטל עליו".

שי גילה כישרון רב למוסיקה. הוא ניגן בקלרינט והיה חבר בתזמורת בני-הקיבוצים. אהב לשיר והקים עם חבריו להקה קולית, שהופיעה במסיבות ובחגים והיתה אהובה על כל חברי הקיבוץ. המחול - אף הוא היה מתחביביו של שי, שהצטיין בהופעותיו בלהקת המחול של הקיבוץ והמשיך בהן גם בעת שירותו הצבאי.

שי היה ספורטאי מצטיין והקדיש שעות רבות ומאמצים גדולים לפיתוח כושרו הגופני. הוא עסק בעיקר בהתעמלות-קרקע ובהתעמלות על מכשירים, אך גילה כישרון רב גם באתלטיקה קלה ובשחייה והשתתף ברציפות שנים רבות במשחי הכנרת. ידידו - רון - כתב להוריו: "שי הוא חבר למופת, דוגמה לאדם עליז וטוב לב, חייכן מאוזן לאוזן, נכון תמיד לעזור ומצטיין בכל-מעשיו. שי הוא דוגמה לצניעות ולפשטות, אדם שיקשה עליך למצוא בו ולו תכונה שלילית אחת. באירועים חברתיים היה שי 'מסמר' הערב; הוא ניגן ושר, רקד ושתה, ידע לשמוח, לעלוז ולהצחיק. טיילנו הרבה ברחבי-הארץ, וכשהיתה בעיה בזיהוי צמח, ציפור או מקום - היה למי לפנות; שי ידע הרבה מאד וכשלא ידע, התעניין והביא את התשובה".

עם סיום לימודיו הוזמן שי למבדקים בשייטת של חיל-הים והיה בין היחידים שעברו מבדקים אלה בהצלחה. בשלהי שנת 1969 גויס שי לצה"ל והתנדב לחיל-הים - לקומנדו הימי. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-מ"כים ובקורס-צניחה, הוצב לשייטת והחל בקידומו המהיר בתפקידו כצוללן. הוא השתתף במבצעים רבים ומסוכנים של השייטת והוערך כחייל מעולה. בשיחה על שי אמר אחד מחבריו לשייטת: "שי היה ביישן; בתחילת הקורס לא שמענו עליו, לא ידענו מי הוא, הוא היה שתקן, לא שמעת ממנו על בעיותיו האישיות. לעומת-זאת, היה חברותי מאד ואהבנו לשהות במחיצתו על-אף שהיה סגור באופיו".

אחרי חמש שנות-שירות בשייטת, חמש שנים שי התקדם בהן במהירות, הועלה לדרגת סרן ומילא תפקיד בכיר ביחידתו. רצה לסיים את שירותו הצבאי ולחזור לביתו. מפקד השייטת הפציר בו להמשיך, ומחלקת הביטחון של הקיבוץ הארצי נאותה להצעה. בסופו-של-דבר, שי החליט להיכנע והתחייב לשנת-שירות נוספת בשייטת.

שי התכונן להינשא לחברתו - רחל, מיד עם שחרורו מן השירות ואף קבע תאריך לנישואיהם.

ביום ב' בחשון תשל"ו (10.10.1975), שבועיים בלבד לפני שחרורו מצה"ל, נפל שי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבמשמר-העמק. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.

מפקדו כתב להורים השכולים: "שי שירת ביחידת לחימה מהנבחרות ביותר בצה"ל, יחידה בה נדרשת יכולת אישית גבוהה, תכונות-אופי נדירות ואומץ-לב מעבר למקובל בחברה. שי עמד בכל זה בהצלחה רבה, דבר שהביא אותו לרמת הפיקוד של השייטת, בו הוכיח מנהיגות וכושר-פיקוד מעולים. שי הצטיין גם בצניעותו, ביחסו החברי וההתחשבות בזולת. דברים שהפכו אותו למפקד אהוד ואהוב על חבריו, פיקודיו ומקובל מאוד על הדרגים הבכירים".

הוריו בנו לזכרו מגרש-טניס במשמר-העמק והוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה קורות חייו, מדברי חבריו לקיבוץ ולשייטת וקטעים ממכתביו.