סג"מ יצחק רובין ז"ל

יצחק רובין
הדלקת נר בן 23 בנפלו
בן שרה וגבריאל
נולד ביוגוסלביה - סקופליה
בה' באייר תרפ"ז, 5/7/1927
שרת בחיל הים
יחידה: מפקדת חיל הים
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ז בשבט תש"י, 14/2/1950
מקום קבורה:

קורות חיים

בן גבריאל ושרה. נולד ביום ה' באייר תרפ"ז (7.5.1927) בעיר סקופליה שביוגוסלביה. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1933.

לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ביאליק" בתל-אביב יצא לעבודה, ובו בזמן השתלם במכונאות באמצעות הדואר. עבד במוסך ואחר-כך במחנה-הצבא הבריטי בצפון תל-אביב (בתערוכה) ובגיל י"ט נתמנה למנהל-מחלקה. השתלם במכונות כבדות ("דיזל") והועבר לעבוד במחנה בית-נבאללה. העשיר את הידיעות המקצועיות של חבריו ותמך בהוריו בשעת-הצורך. אחרי מלחמת-העולם השניה הוסיף לעבוד כמכונאי בחברה להובלה בתל-אביב.

בגיל צעיר הצטרף לבית"ר ולאחר-מכן למחתרת אצ"ל, בה פעל במשך שש שנים, תחילה בכינוי "אהוד" ואחרי עלותו לדרגת מפקד גונדה - בכינוי "אפרים". היה אחראי למחסן-הנשק של ארגונו בתל-אביב והשתתף בהרבה פעולות חבלה וקרב, ובכללן - פריצת כלא עכו וכיבוש יפו. בשעת התקפת-אצ"ל על רמלה היה האחראי לתחבורה.

לאחר-מכן התגייס לצה"ל ונשלח לחיל-הים וכעבור זמן-מה הגיע לדרגת סגן-חובל ואחראי לחדר-המכונות. אחרי שביתת-הנשק הועבר לאילת כממונה על הסדנה. שם שיכלל את בית-החרושת לקרח, תיקן מטוס שנחת נחיתת אונס בגלל קלקול במנוע וביצע עוד פעולות חשובות.

הובטחה לו העלאה בדרגה אם יישאר בשירות, אך מקום-העבודה האזרחי שלו עשה מאמצים לשחרורו. הוא עמד אז להיכנס לחופה.

אולם שבועות אחדים לפני מועד-שחרורו, ביום כ"ז בשבט תש"י (14.2.1950), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.