רס"ל צבי גולדשטיין (פז) ז"ל

צבי גולדשטיין (פז)
הדלקת נר בן 22 בנפלו
בן מיכל ושלמה
נולד בהחותרים
בי"ב בסיון תשי"ג, 26/5/1953
התגורר בהחותרים
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס ב-נובמבר 1971
נפל בעת מילוי תפקידו
בט' בתמוז תשל"ה, 18/6/1975
מקום נפילה: נמל חיפה
באזור חיפה,כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה:
הותיר: הורים, שלוש אחיות ואח

קורות חיים

בן שלמה ומיכל. נולד ביום י"ב בסיון תשי"ג (26.5.1953) בקיבוץ החותרים שלחוף הכרמל.

כבר בגיל צעיר ביותר, בהיותו בפעוטון, בגן-הילדים ובכיתה א' נסתבר כי קו-אופי בולט ביותר של צביקה הוא השקט והמופנמות. מעולם לא נכנס לריב עם חבריו בני-גילו או עם אחיו ואחיותיו המבוגרים ממנו. ידע להעסיק את עצמו, גם כאשר בני-משפחתו או חבריו לא היו במחיצתו. כמעט כל מסלול לימודיו - היסודיים והתיכוניים - עשה צביקה בקיבוץ החותרים. רק את שנת-לימודיו האחרונה ואת בחינות-הבגרות עשה בבית-הספר המשותף שבמעגן-מיכאל. גם בבית-הספר ניכר בשקט שלו, לא הבליט את ידיעותיו, לא היה פעיל ביותר בשיעורים, וכך השאיר את הרושם כאילו הוא מתקשה בלימודים. ואולם במבחנים הפתיע את מוריו ונסתבר, כי קלט יפה וביסודיות את החומר. כן גילה רצון טוב ואחריות בכל משימה אשר החברה הטילה עליו.

צביקה היה בחור גבה-קומה ויפה-תואר, ששבה את לב הנערות בכיתתו. התעניינותו בספורט היתה רבה ומגוונת. קיבוצו שוכן לחוף הים, ולכן משכו את לבו ואת דמיונו מרחבי הים. היה חבר החוג לימאות ולספורט ימי בשדות-ים וב'הפועל' החותרים. שימש בחוגים אלה כמדריך בימאות. אחת מהנאותיו הגדולות היתה השיוט בסירה על גלי הים.

במסגרת פעילות זו ערך, קודם גיוסו, שיט לאיי-יון. אך גם מן העיסוק בספורט ה'יבשתי' לא הדיר עצמו : שיחק כדורעף וגם כדורסל בליגות הארציות האזוריות, במדי 'הפועל' החותרים.

תוך-כדי לימודיו עסק צביקה בענף השלחין בקיבוץ. בתחומי התעניינותו נמנו גם ציור, מוסיקה וטכנולוגיה. ההורים מעידים עליו, כי נתברך ב'ידי זהב'. תוך הפעלת משמעת פנימית חזקה הצליח לעסוק בתחומי-עיסוק רבים ומגוונים, מבלי להתעייף ומבלי להזניח את העיקר.

כאשר התקרב מועד הגיוס לצבא הסדיר, בנובמבר 1971, ראה צביקה את מקומו הטבעי בקומנדו הימי. הוא עמד במבדקים הקשים והוצב ליחידה שכה השתוקק אליה. התחילה פרשה של קורסים רבים ומייגעים. צביקה עמד בכל התלאות והתקדם בבטחה במסלול הדרגות: רב"ט, סמל, סמ"ר, רס"ל. ענד את כנפי הצנחן ואת כנפי-הקומנדו. בדברי ההערכה של הממונים עליו נאמר: "שקט מאוד, אינו בולט בין חבריו, עושה עבודתו במסירות"; "אחראי ומסור, בעל תושייה ויוזמה, שקט ומבין עניין וממושמע". במסגרת החיל המובחר שלו נטל צביקה חלק במלחמת יום-הכיפורים ובמבצעים מיוחדים ורבי-סכנות. מועד שחרורו של צביקה הלך וקרב, שלוש שנים שירת בשירות-החובה, והשנה הרביעית - בצבא-הקבע, והנה קרהו אסון, בעת אימוני צלילה בנמל חיפה, והוא נפל במילוי תפקידו - ביום ט' בתמוז תשל"ה (18.6.1975). הובא למנוחת-עולמים בקיבוץ החותרים.

השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. במכתב-תנחומים להוריו של צביקה כתב מפקדו: "צביקה היה דמות מיוחדת במינה במשפחת הלוחמים בכך, ששילב באורח מעולה תכונות של לוחם ואדם, שרק מעטים כמותו. כלוחם נדרשו ממנו קשיחות, עוז-רוח, דבקות במטרה, כושר-גופני, תכונות נפשיות ויכולת עמידה בלחצים, שרק מעטים יכולים לעמוד בהם. הוא ניחן בסגולות אלו במידה כזאת, שנמנה עם עלית הלוחמים. כאדם היה צנוע, מתחשב אוהב ועדין - דבר שהקנה לו אהבה, הערכה ואהדה בקרב הלוחמים והאזרחים שבא במגע אתם.

צביקה נספה בתאונה, שהיא נדירה מאוד, אבל אפשרית בנושא ובאמצעים שעסק בהם... חשוב לנו שתדעו כי היה לכם בן, אשר שירת ביחידה שרק הטובים ביותר מתקבלים בחברתה, והוא נמנה עם הטובים ביותר במשפחת הלוחמים."