רס"ב יוסף יוסי כהן ז"ל

יוסף כהן
הדלקת נר בן 35 בנפלו
בן רוזט וסלומון
נולד במרוקו
בי"ג באלול תשט"ז, 20/8/1956
שרת בחיל הים
יחידה: מספנה
התגייס ב-אוגוסט 1973
נפל בעת שירותו
בי"א בחשוון תשנ"ב, 19/10/1991
מקום נפילה: טבריה
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: מגדל העמק
חלקה: 1, שורה: 2, קבר: 10.
הותיר: רעיה, בן ובת, הורים, אחים ואחיות

קורות חיים

במלאת שבעה ימים למותו של יוסף, כתב חברו הטוב את החרוזים הבאים: "התזכור את השיחה שאמרתי: "אל תהיה בטוח שאני מתוח, אני רגוע/ מי כמוך ידע להסוות./ כאבים ודאגות. / לעודד חברים בימים גרועים./ ואמרת 'החיים נמשכים'.../ דגול ועניו היית. כי לפינה נחבאת./ אך אני מכיר במעשיך הטובים./ עת עזרת לאחרים."/

יוסף נולד במרוקו בי"ג אלול תשט"ז 20.08.1956, לרוזט וסלומון, בן שני מתוך שבעה אחים ואחיות. בשנת 1962 עלה ארצה עם משפחתו וגדל במגדל העמק. בהיותו בן חמש-עשרה פנה, כשוחר, ללימודים קדם צבאיים בחיל הים. באוגוסט 1973, התגייס והמשיך לשרת בחיל הים. במהלך שירותו הצבאי שירת בשארם-אל-שייך (הנמל הדרומי ביותר בחצי האי סיני) ובאיזור חיפה. לאחר שירות החובה המשיך בצבא הקבע, בתור נגד מקצועי, וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו. יוסי נבחר ארבע פעמים לחייל מצטיין וקיבל מכתבי הערכה רבים, מיחידות שונות בצבא.

בשנת 1978 נשא את אביבה לאשה ובמשך השנים נולדו להם אודי וליאת. יוסי היה שקט וצנוע, נכון לעזור בכל עת, אהוב על חבריו, מפקדיו ופקודיו. אהב מאוד ספורט. בעיקר עסק בריצה למרחקים קצרים, כדורגל וסקי-מים. בשנים האחרונות ניהל בצבא מחלקה חדשה, בה התגלה כושרו הארגוני והטכני, ויכולת האילתור שלו במצבים קשים.

בי"א חשון תשנ"ב 19.10.1991, נפל יוסי, בעת שרותו הצבאי בגיל שלושים וחמש. כך כותב מפקדו, אל"מ שחם, ימים ספורים לאחר מותו: "יוסי נלקח מאתנו לפתע והותיר את כולנו אבלים והמומים. את מיטב שנותיו העניק לחיל-הים. התפתחותו האישית והתפתחות הבסיס בו שירת שזורים זה בזה לאורך שנים. יוסי התגייס לחיל הים ימים ספורים לפני מלחמת יום הכפורים ושירת כאן עד יומו האחרון. בעשור השנים האחרונות שירת במספנה, כמנהל עבודה, באחת המחלקות החשובות ביותר. תרומתו ליכולת המבצעית של חיל הים היתה מכרעת. יוסי ליווה קליטת מערכות חשובות, היה שותף לניסויי הים, עזר ככל יכולתו במתן פתרונות ובסיוע, במטרה לקדם את הנושאים להם היה אחראי. בכל אשר עשה הצטיין.

הוקרת מפקדיו על הצטיינותו היתה ידועה ברבים וארבע פעמים במשך שירותו נבחר כחייל מצטיין. יוסי ידע לנצל את הידע שרכש וגם ידע להעבירו לאחרים. הדריך קורסים בבסיס ההדרכה, לימד והשקיע רבות בקידומם של חייליו. גם בחיי החברה בבסיס היה פעיל מאד, ובכל טיול ואירוע שהתקיים, תמיד בלט, התנדב ועזר. חבריו בבסיס לא ידעו מנוחה מרגע שנודע גודל האסון. מיום הארוע לבש הבסיס שחור ואבל. "משפחת חיל-הים מרכינה ראש לזכרו. תנחומי לכם, בני משפחתו".

יוסף נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין של מגדל העמק. הותיר אחריו אשה, בן ובת, הורים אחים ואחיות.



יהי זכרו ברוך!